7 וַאֲבִיכֶן֙ הֵ֣תֶל בִּ֔י וְהֶחֱלִ֥ף אֶת־מַשְׂכֻּרְתִּ֖י עֲשֶׂ֣רֶת מֹנִ֑ים וְלֹֽא־נְתָנ֣וֹ אֱלֹהִ֔ים לְהָרַ֖ע עִמָּדִֽי׃
7 וַאֲבִיכֶן וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת מַה הוּא הַהִתּוּל שֶׁהָיָה מְהַתֵּל בּוֹ, וְאִם עֲבָרַת הַדֶּרֶךְ, זֶה גַּזְלָן מִקְרֵי.
8 וְאוּלַי כִּי לָבָן הִרְגִּישׁ מִפַּעַם רִאשׁוֹנָה שֶׁרָאָה שֶׁיָּלְדוּ הַצֹּאן בְּרִבּוּי מִין הַנּוֹגֵעַ לְיַעֲקֹב בְּחֶלְקוֹ, לָזֶה נִתְחַכֵּם וְאָמַר: בְּוַדַּאי הֲלֹא דָבָר הוּא. לָזֶה הָיָה אוֹמֵר לוֹ מִין אֶחָד בִּתְחִלָּה, וְאַחַר שֶׁיֶּחֱמוּ הַצֹּאן הָיָה חוֹזֵר בּוֹ בֵּין עִבּוּר לְלֵידָה וְלוֹקֵחַ לְעַצְמוֹ מִין שֶׁאָמַר, וּמְיַחֵד לְיַעֲקֹב מִין אַחֵר, וְלָזֶה לֹא יִקָּרֵא אֶלָּא הִתּוּל שֶׁפְּעָמִים אוֹמֵר כָּךְ וּפְעָמִים וְכוּ׳.
